האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול

   רעיונות ניהול, מנהל עסקים

תיאורית החלטות

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

תיאורית החלטות מטפלת בתהליך קבלת החלטות, במיוחד בתנאי אי-ודאות, כאשר יש להעריך מספר דרכי-פעולה לפני קבלת ההחלטה הסופית. תיאורית החלטות מנתחת סוגי החלטות, קובעת כללי יסוד לקבלת החלטות ומפתחת שיטות קבלת החלטות על-ידי שימוש בסוגים שונים של מודלים או נהלים.

סוגי החלטות

החלטות ניתנות לסיווג על-פי מטרתן, המבנה שלהן, מורכבותן, מידת התלות וההשפעה שלהן על החלטות אחרות, המידה בה קיימים תנאי אי-ודאות, הנסיבות בהן ההחלטות מתקבלות ולוח-הזמנים הזמין. התכונות בכל אחת מקטגוריות אלו יכולות להימצא בהחלטה אחת.

מטרה

החלטות יכולות להיות:

אסטרטגיות - לטווח ארוך, טיפול בסוגיות רחבות המשפיעות על הארגון כולו או חלק ממנו; או

טקטיות - לטווח קצר יותר, טיפול בסוגיות ביצועיות אשר, למרות שהן משפיעות על כלל הארגון, הינן בעלות סבירות גבוהה להשפיע על פונקציה או מחלקה מסוימת.

מבנה

החלטות יכולות להיות:

* מבניות וחד-משמעיות בכך שהן מוגדרות היטב, האפשרויות הן ברורות ומפורשות, קני- מידה להערכה קיימים; או

* בלתי-מבניות ודו-משמעיות כאשר הנסיבות בהן ההחלטות המתקבלות אינן ברורות, הסיבות לקבלת ההחלטה אינן מוגדרות היטב, האפשרויות הזמינות אינן ניכרות לעין וקני-המידה לשיפוט תוצאת ההחלטה אינן זמינים באופן מיידי.

מורכבות

החלטות יכולות להיות פחות או יותר מורכבות בהתאם למספר הגורמים המשפיעים עליהן. הן יכולות להיות פנימיות ולנבוע מגורמים כמו טכנולוגיה או תהליכים מסובכים, או מקו-ייצור של הרבה מוצרים או רשת הפצה מורכבת. לחילופין, המורכבות עשויה לנבוע מהסביבה החיצונית הנגרמת על-ידי גורמים כמו שוק מפולח מאד, שינויים מהירים בטכנולוגיה וסיבוכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים.

מידת התלות וההשפעה

החלטות יכולות להיות יותר או פחות תלויות בהחלטות אחרות - מהעבר, נוכחיות או עתידיות. הן יכולות גם להיות בעלות השפעה מועטה או רבה על החלטות אחרות. המידה בה הן תלויות או משפיעות צריכה להילקח בחשבון ועשויה להגדיל את מורכבותו של תהליך קבלת ההחלטות.

אי-ודאות

החלטות יכולות להתקבל בתנאי ודאות בהם כל העובדות הרלבנטיות מוכרות והתוצאות האפשריות ניתנות לחיזוי מהימן. לחילופין, הן יכולות להתקבל בתנאי אי-ודאות, בין משום שהעובדות אינן ידועות או משום שהתוצאות עשויות להיות מושפעות על-ידי תוצאות בלתי-ניתנות לחיזוי של התנהגות אנושית.

כאשר אי-הודאות טבועה במערכת, ניתן להשתמש במה שקרוי תהליך בניית מודל אקראי כדי לתארה. (אקראי משמעותו בפשטות "נתון להשערה, או במלים אחרות - ניחושי.)

נסיבות

החלטות יכולות להיות:

1. החלטות הזדמנות המתקבלות באופן וולונטרי כדי לחקור סיכוי או לפתח מוצר חדש או לחדור לשוק חדש;

2. החלטות בעיות להתמודדות עם בעיה מיידית אבל לא קריטית מדי - ההחלטות עשויות להיות יוזמות בכך שהן שואפות לחזות את הקושי, או תגובתיות כאשר הן מטפלות בבעיה שכבר התעוררה;

3. החלטות משבר - בעיות חשובות הנכפות על ההנהלה, על-פי רוב מחוץ לחברה.

לוח-זמנים

החלטות עשויות להתקבל בתנאי דחיפות פחותה או מוגברת, בהתחשב בנסיבות.

כללי החלטות

ארבעת כללי ההחלטה הבסיסיים הם:

1. אופטימי. בחירת האפשרות שתפיק את התוצאה הטובה ביותר שניתן (כלל מקסימקס).

2. פסימי. בחירת האפשרות בעלת הערך הגבוה ביותר של התוצאה האפשרית הנמוכה ביותר (נקרא גם כלל המקסימין, כלל ההכנסה או כלל עלות מקסימקס).

3. עלות אלטרנטיבית. מהי העלות הנגרמת כאשר נבחרת דרך פעולה אחת על-פני רעותה? זה נקרא לעתים כלל החרטה והוא מנוסח כך: "אם נחליט על אפשרות מסוימת, כי אז, במבט לאחור, עד כמה נתחרט שלא בחרנו במה שהתברר כאפשרות הטובה ביותר במערך הנסיבות המסוים?"

4. ערך צפוי. בחירת האפשרות בהתאם לאומדן סבירות התרחשותו של מצב מסוים.

טכניקות החלטה

טכניקות ההחלטה הזמינות המסווגות תחת הכותרת הרחבה של תיאורית החלטות הן:

* ניתוח אמצעים-מטרה

* מטריצת החלטה

* עצי החלטות

* אלגוריתמים

* הסתברות סובייקטיבית

* ניתוח "בייסיאן"

טכניקות אלו ידונו להלן.

טכניקות אחרות שנועדו לסייע בקבלת החלטות ומתוארות בחלקים אחרים של הספר, הן:

* תיכנות לינארי (ע"ע)

* בניית מודלים (ע"ע)

* הדמייה (מונטה-קרלו ודטרמיניסטית) (ע"ע).

ניתוח אמצעים-מטרה

ניתוח אמצעים-מטרה הינה שיטה להבהרת שרשרת יעדים וזיהוי סדרה של נקודות החלטה. המושג מבוסס על העובדה שדבר שהינו יעד למקבל החלטות אחד, משמש כאמצעי ליעד גבוה יותר של מקבל החלטות אחר וגבוה יותר (בהיררכיה). במלים אחרות, האמצעי של אדם אחד הוא המטרה של אדם אחר.

ניתוח אמצעים-מטרה מתבצע על-ידי שרטוט שרשרת האמצעים והמטרות.

מטריצת החלטות

מטריצת החלטות היא שיטה לבניית החלטות ישירות יחסית בתנאי אי-ודאות בדרך שתבהיר את האפשרויות הניצבות בפני מקבל ההחלטות, הגורמים או "המצבים הטבעיים" הרלבנטיים להחלטה, והתוצאות של צירוף כל אפשרות עם כל אחד מהגורמים כפי שהוצגו במטריצה.

עצי החלטות

לעתים קרובות מתקבלות החלטות במצבים בהם יש מספר דרכי-פעולה חלופיות וכאשר התוצאות של פעולות אלו אינן ודאיות. יתרה מכך, פעולות מוקדמות יותר עשויות להשפיע על הפעולות הבאות והשפעות אפשריות אלו צריכות להישקל בשלב מוקדם.

עצי החלטות הם אמצעי להצגת בעיות מסוג זה המאופיינות באינטראקציה בין אי-ודאות וסדרה של החלטות "זה או זה". הם מציגים את האנטומיה של נקודות החלטה עוקבות, אשר השלכותיהן מובילות לענפי העץ. כך ניתן לתאר לאחור את תוצאות ההחלטות העתידיות כדי לאמוד את השפעתן על ההחלטה הנוכחית.

שלבי הקמת עץ ההחלטות הם:

1. פירוט ההחלטות ואי-הוודאויות בסדר כרונולוגי;

2. שרטוט עץ המראה את נקודות או צמתי ההחלטה ואת צמתי הבחירה;

3. הצבת עלויות, תועלות או הסתברויות לענפים המתאימים;

4. ניתוח בעזרת שיטת "הגלגול לאחור", כלומר מעקב לאחור של העלויות והתועלות מהנקודה הסופית ליעד המקורי כפי שהוגדר בנקודת ההחלטה הראשונה.

אלגוריתמים

אלגוריתמים כוללים רצף הגיוני של היקשים לפתרון בעיות. משתמשים בהם כדי לצמצם מטלות פתרון בעיות לסדרה פשוטה יחסית של פעולות אשר בה בעת מצביעה על הסדר בו מתבצעות הפעולות.

הסתברות סובייקטיבית

לעתים קרובות מתקבלות החלטות המחייבות שיפוט של הסתברות התוצאה ללא עזרה מאמצעי מדידה אוביקטיביים. התפיסה הסוביקטיבית של הסתברות התרחשותם של ארועים והצבת ערך הסתברות עבורה (למשל שיש 70 אחוזים סיכוי שX- יתרחש), מוכרת בשם הסתברות סוביקטיבית, והיא ביטוי של מידת האמונה שהארוע יתרחש.

להלן כמה נטיות מוטעות המשפיעות על הסתברות סוביקטיבית:

1. אנשים נוטים להפריז באומדן התרחשותם של ארועים בעלי הסתברות נמוכה ולהמעיט באומדן התרחשותם של ארועים בעלי הסתברות גבוהה.

2. אנשים נוטים לאמץ את הרעיון המוטעה של המהמר לפיו אם ארוע לא התרחש זמן רב, גדלה הסבירות שהוא יתרחש בעתיד הקרוב.

3. אנשים נוטים להפריז באומדן ההסתברות האמיתית של מאורעות המועדפים עליהם ולהמעיט באומדן מאורעות שאינם מועדפים עליהם.

הטכניקות לשיפוט הסתברות סוביקטיבי מבוססות על:

* מודעות לנטיות שתוארו למעלה ונסיון לצמצמן;

* הבנה שאומדני הסתברות מבוססים בדרך כלל על נסיון, אולם שהזכרון עשוי להיות סלקטיבי - אנו נוטים לזכור בקלות רבה יותר מאורעות שהיו נעימים עבורנו או כאלה התומכים בהנמקה שאימצנו;

* גישה ניתוחית לשקילת כל נסיון ועדויות זמינות אחרות השואפת להגדיל את אוביקטיביות השיפוט על-ידי אומדן הרלבנטיות של כל פיסת מידע על המצב.

ניתוח "בייסיאן"

ניתוח "בייסיאן" סטטיסטי שואף לתרגם תחזיות סוביקטיביות לעקומות הסתברות מתמטיות במצבים בהם אין הסתברות סטטיסטית נורמלית משום שהאפשרויות אינן ידועות או לא נוסו בעבר. סטטיסטיקת "בייסיאן" משתמשת באומדן הטוב ביותר של נסיבות נתונות כאילו היו בעלות הסתברות ברורה. היא מאפשרת עריכת שינויים בהערכת ההסתברות כאשר יש יותר מידע זמין. התוצאה הסופית של ניתוח "בייסיאן" תלויה בהסתברויות הראשונות שהוצהרו. עם זאת, למרות שסטטיסטיקת "בייסיאן" יכולה להוביל לדיוק מלאכותי בדומה לכל תימרון של הסתברויות סובייקטיביות, היא מספקת מבנה הגיוני שימושי בעריכת שינויים בהסתברות ככל שנלמד יותר על ההנחות המובנות בהחלטה.

תועלות

תיאורית החלטות מספקת שיטה לטיפול במצבים מורכבים בתנאי אי-ודאות. הגישה הניתוחית מבטיחה צמצום של סכנת השיפוט השטחי והערכה נאותה של החלופות הזמינות.


 

רגע של השראה
 

ייסורי מצפון

שמעון שכב על ערש דווי ושותפו לעסקים משכבר הימים עמד לצידו. שמעון רצה לטהר את מצפונו בטרם ימות.

הוא אמר, "ראובן, אני חייב לספר לך שגנבתי ממך 50,000 דולר לפני מספר שנים כאשר היית בחו"ל.

ראובן אמר, "שמעון זה אינו הזמן המתאים להיכנס לדברים כאלה."

שמעון המשיך: "וכמו כן, ניהלתי פרשית אהבים עם אשתך במשך למעלה מעשר שנים."

ראובן השיב, "שמעון, איני רוצה להיכנס לזה, אבל הדברים האלה ידועים לי מזמן. מדוע אתה חושב שהרעלתי אותך?"

 

 

 

               

Copyright © 2007 Meir Liraz. All Rights Reserved     האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול