האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול

   רעיונות ניהול, מנהל עסקים

ניתוח רשת

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

ניתוח רשת הוא טכניקה לתיכנון ובקרת פרויקטים מורכבים ותיזמון המשאבים הדרושים בפרויקטים כאלה. הוא משיג את המטרה על-ידי ניתוח החלקים המרכיבים של הפרויקט והערכת היחסים ההמשכיים בין כל מאורע. תוצאות הניתוח מיוצגות על דיאגרמה כרשת של פעילויות קשורות זו בזו.

טכניקות בסיסיות

הרשתות נבנות מהמרכיבים הבסיסיים הבאים:

1. מאורעות. אלה הם שלבים שהושגו בפרויקט בהם הושלמו כל הפעילויות ואשר מהם מתחילות פעילויות המשכיות.

2. צמתים. אלה הם מעגלים המייצגים מאורע, כלומר תחילתה או סיומה של מטלה, או נקודת זמן.

3. פעילויות. אלה הם חצים המקשרים את המאורעות ומצביעים על הזמן או המשאבים בהם ייעשה שימוש להשלמת המטלה.

הרצף הבסיסי הוא של שני מעגלים המייצגים ארועים בפרויקט והחץ המקשר ביניהם מציין את הפעילות שחייבת להתרחש כדי להתקדם מהמאורע הראשון לשני.

כללים להקמת הרשת

כללי בניית הרשת הם:

1. אין פעילויות תלויות. כל הפעילויות חייבות להיות מקושרות לקצהו של מאורע. הן אינן יכולות להיות מבודדות ותלויות באויר. כאשר הפעילות היא "תלויה", הרי שהיא אינה חלק מהפרויקט או חייבת להיות מקושרת לפעילות שאינה צורכת זמן או משאבים. סוג זה של פעילות מוכר בשם "מדומה" ומיוצג על- ידי קו מקוטע.

2. פעילויות "מדומות" נוצרות לא רק כדי למנוע פעילויות תלויות אלא גם כדי לקשר מאורעות התלויים זה בזה, למרות שקשר זה אינו יוצר צריכת זמן או משאבים. בפעילות "מדומות" משתמשים כאשר השלמת פעילויות 3 עד 6 ברצף תלויה בהשלמת פעילויות 1 עד 4 ברצף. במקרה זה, הפעילות ה"מדומה" מקשרת בין פעילויות 3 ו4-.

3. פעילויות מקבילות אינן יכולות להתחיל ולהסתיים באותם מאורעות משום שזה יוביל לבלבול. כדי למנוע ממצב זה להתרחש, משובצת פעילות "מדומה" ברצף של שתי פעולות כדי ליצור רצף פעילות מקביל לרצף השני.

4. לולאות סגורות הן אסורות. הפעילויות חייבות להתרחש בפרויקט בתנועה קדימה.

5. פעילויות מקדימות והמשכיות. מאורע יכול להיות רק בעל שתים או יותר פעילויות מקדימות ושתיים או יותר פעילויות המשכיות אם אף אחת מהפעילויות ההמשכיות אינה יכולה להתחיל עד להשלמת כל הפעילויות המקדימות. אם תחילתן של פעילויות 3 עד 5 ברצף תלויה בהשלמת פעילויות 2 עד 3 ולא ב1- עד 3, כי אז יש להוסיף מאורע נוסף כפעילות "מדומה" (מס' 6).

הרשת השלמה

הרשת השלמה פועלת על-פי התייחסות לזמן כאל הולך וגדל מימין לשמאל. מאורעות או צמתים מקבלים מספרים עוקבים והפעילויות מוצגות על-ידי חצים ומוגדרות על-ידי מאורעות בכל קצה.

טכניקות

לאחר שרטוט הרשת, משתמשים בה כבסיס לתיזמון משכה של כל פעילות כדי לקבוע את משכו של הפרויקט כולו. או אז, הרשת מספקת את המידע הדרוש לתיכנון ובקרת הפרויקט (ע"ע ניהול פרוייקטים).

הטכניקות העיקריות לניתוח רשת הן:

1. שיטת הנתיב הקריטי

2. טכניקת פ.ר.ט. ((Pert (ע"ע)

3. פעילות-על-צומת או רשתות העדפה

4. הקצאת משאבים.


 

שיטת הנתיב הקריטי

הקמה בסיסית

שיטת הנתיב הקריטי שואפת לקבוע את הפעילויות המכריעות (קריטיות) להשלמה מוצלחת של הפרויקט במסגרת לוח-זמנים. היא מתחילה בניתוח זמן של משך כל פעילות. זמן ההתחלה הוא מאורע 1 ונקבע כאפס, וזמני ההתחלה של מאורעות המשכיים נקבעים על-ידי הוספת זמני הפעילות, דרך כל הרשת, עד למאורע האחרון.

חישוב הנתיב הקריטי

התיזמונים ברשת נקבעים על-ידי הצעדים הבאים:

1. משך הזמן המשוער לכל פעילות נכתב ליד חץ הפעילות.

2. זמני ההשלמה המוקדמים ביותר לכל פעילות מושגים על-ידי לקיחת כל נתיב והוספת הזמנים של כל הפעילויות היוצרות נתיב זה מימין לשמאל לאורך הרשת. נתון זה הוא הנתון הראשון הנכתב מעל המעגל או הצומת. כאשר יש אפשרות בחירה בין מספר נתיבים, הנתיב הארוך ביותר נלקח כדי לחשב את זמן ההשלמה המוקדם ביותר.

3. מתוכנן הזמן הקצר ביותר להשלמת הפרויקט שהוא זמן ההשלמה המוקדם ביותר של המאורע המסיים, והוא נקבע על-ידי עבודה ברצף דרך הרשת, כפי שתואר בצעד 2, למציאת הנתיב הארוך ביותר.

4. הנתיב הקריטי נקבע על-ידי מעקב על הנתיב שנוצר על-ידי הפעילויות המובילות לזמן הקצר ביותר או הקריטי.

5. זמני ההתחלה המאוחרים ביותר של כל מאורע ברשת, אם לא רוצים לעלות על הזמן הקריטי, נקבעים על-ידי התחלה בארוע המסיים וחזרה לאחור לארוע הפותח. הזמן המאוחר ביותר של הארוע האחרון שווה לזמן הקריטי של הפרויקט.

6. הזמן "הצף", שהוא הזמן הנוסף שיכול להיות מנוצל על-ידי פעילות מבלי לעכב את תחילתה של הפעילות הבאה, מחושב על-ידי הפחתת זמן ההתחלה המוקדם ביותר של כל ארוע מזמן ההתחלה המאוחר ביותר. מעצם הגדרתו, בפעילויות היוצרות את הנתיב הקריטי אין זמן צף.

שימושים

בשיטת הנתיב הקריטי משתמשים כדי לקבוע:

* את זמני ההתחלה המאוחרים ביותר לכל פעילות.

* את כמות הזמן הצף או המירווח בהשלמת פעילויות שאינן קריטיות מבלי לעכב את השלמת הפרויקט במועד. הזמן הצף הכולל יהיה ההגדלה המירבית במשך הפעילות היכולה להתרחש ללא הגדלת משך הפרויקט כולו. הזמן הצף החופשי יהיה ההגדלה המירבית במשך הפעילות היכולה להתרחש מבלי לשנות את הזמנים הצפים בפעילויות הבאות.

* את הפעילויות הקריטיות לאורך הנתיב הקריטי בהן אין זמן צף ואשר בהן כל עיכוב בביצוע יעכב את הפרויקט. אלו הן הפעילויות שצריכות לקבל את תשומת הלב המירבית, למרות שזה אינו צריך להוביל להזנחתן של פעילויות אחרות, במיוחד כאשר משך הזמן הצף הוא מוגבל.

טכניקת פ.ר.ט.

טכניקת פ.ר.ט. ((Pert (ע"ע) מתייחסת למשכי הפעילות ברשת כאל בלתי-ודאיים. במקום לתת אומדן אחד לכל משך פעילות, ניתנים שלושה אומדנים על-פי הפירוט הבא:

m = משך הפעילות הסביר ביותר

a = אומדן אופטימי של משך הפעילות (הקצר ביותר)

b =       אומדן פסימי של משך הפעילות (הארוך ביותר).

ב- פ.ר.ט. משתמשים לעתים קרובות בפרויקטים של בנייה בהם העבודה עשוייה להתעכב עקב מזג האויר וכו'.

עקב מורכבותו, מודל פ.ר.ט. מורץ בדרך כלל על מחשבים המפיקים את נתוני התיכנון והבקרה הדרושים.

פעילות-על-צומת

פעילות-על-צומת או רשתות העדפה מספקות חלופה לשרטוט החצים. הפעילויות מוצגות בצמתים והחצים מראים בפשטות את ההעדפה ההגיונית ואינם מסמלים פעילויות.

כאשר שניים או יותר חצים מסתיימים בפעילות, כולם חייבים להתבצע לפני שהפעילות תוכל להתחיל. כאשר שניים או יותר חצים יוצאים מפעילות, כולם חייבים להתבצע ברגע שהפעילות הושלמה.

ברשתות העדפה אין צורך בפעילויות מדומות אבל קשה לשרטטן מול לוח-זמנים. עם זאת, הן מאפשרות ייצוג טוב יותר של תלות כללית בין פעילויות.

הקצאת משאבים

בניתוח הזמן המסופק על-ידי הרשת ניתן להשתמש כבסיס להגדרת דרישות המשאבים כמו עבודה. מספר האנשים הדרושים לכל פעילות מוזן לעתים על גבי הרשת במקביל לאומדני הזמן. את זה ניתן להעביר לגרף עמודות המראה את דרישות המשאבים לסוגי עבודה שונים מול כל פעילות. התמונה החזותית יוצרת את הבסיס לתיזמון מחדש של התוכנית במקרה הצורך, במידת האפשר במסגרת הזמן הקריטי, כדי לשמור על רמה יציבה של ניצול משאבים וכדי להכליל את דרישות המשאבים במגבלות המוצגות.

תועלות

התועלת העיקרית של ניתוח רשת היא הלקיחה בחשבון של יחסי הגומלין בין כל הפעילויות המרכיבות פרויקט גדול. בגרפי עמודות ניתן להשתמש בהצלחה כדי להראות את זמני ההתחלה והסיום של פעילויות שונות, אולם הם אינם חושפים תלויות ואינם יכולים להדגיש את הפעילויות הקריטיות או המירווחים המותרים בהשלמת פעילויות שאינן קריטיות (זמן צף) כמו בשיטת הנתיב הקריטי או מודל פ.ר.ט.


 

רגע של השראה
 

ביחד

סיפור עתיק מספר על עיוור ונכה שנתקלו איש ברעהו ביער.

שניהם תעו בדרכם ופתחו בשיחה כשהם חולקים ביניהם חוויות של תעייה ביער, ככל שיכלו לזכור.

העיוור אמר, "איני מסוגל למצוא את דרכי ולהיחלץ מכאן."

הנכה אמר, "איני מסוגל לקום ולצאת מכאן."

עודם יושבים עצבים ומשוחחים, פרץ הנכה בקריאה, "יש לי פתרון! אתה תרכיב אותי על כתפיך ואני אומר לך לאן ללכת." כך, ביחד, הם מצאו דרך ויצאו מהיער.

 

 

 

               

Copyright © 2007 Meir Liraz. All Rights Reserved     האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול