האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול

   רעיונות ניהול, מנהל עסקים

חישוב עלויות סטנדרטיות

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

חישוב עלויות סטנדרטיות הוא הכנת עלויות קבועות מראש או סטנדרטיות, השוואתן עם העלויות בפועל כדי לזהות שונויות, וניתוח השונויות כדי לקבוע גורמים ולהחליט על הפעולות המתקנות הדרושות.

תקן הוא הערך הדרוש של פריט עם כושר הייצור נוכחי ושיטות עבודה נתונים. התקנים מפותחים על-ידי ניתוח של כל אחד מרכיבי העלות במוצר. הסך הכולל של רכיבים אלה הוא העלות התקנית הכוללת של המוצר.

שימוש

עלויות תקניות משמשות למדידת ביצועים. הן אינן מביעות את העלות בפועל של המוצר או הפעילות, אלא את מה שעלותו היתה צריכה להיות.

באופן תאורטי, עלויות תקניות הן העלויות האמיתיות של המוצר וניתן להשתמש בהן כאמצעי לשיוך העלויות לייצור, ולפיכך, להערכת עבודה בתהליך ומלאים מוגמרים. כל סטייה מהתקן נחשבת לתוצאה של אי-יעילות, בזבוז מוגזם או מצב בלתי-נורמלי אחר וניתנת לשיוך אך ורק לתקופה בה נגרמה.

שיטה

גישה בסיסית

התקנים נקבעים לאחר ניתוח זהיר של העבודה, השיטות הנהוגות בה ויעילות הביצוע. תקנים מפורטים נקבעים לעתים קרובות רק עבור שני מרכיבי העלות העיקריים: עבודה ישירה וחומרים ישירים. כל העלויות האחרות מבוקרות בעזרת תקציבי התקורה המחלקתיים. אולם, לפני שקובעים תקני עבודה ישירה או חומרים ישירים, מן ההכרח להחליט על סוג התקן בו ייעשה שימוש.


 

 סוגי התקנים

שני סוגי התקנים העיקריים הם:

1. תקן אידאלי או מושלם שהינו ביטוי של העלויות המינימליות האפשריות בתנאים הטובים ביותר שאפשר להעלות על הדעת, תוך שימוש במיפרטים וציוד קיימים.

2. תקנים ניתנים להשגה כיום שהינם התקנים הניתנים להשגה בפעולות יעילות מאד. תקנים ניתנים להשגה כיום הם השכיחים ביותר משום:

* שהם אינם מורידים את המוטיבציה של העובדים על-ידי הצבת יעדים כמעט בלתי-ניתנים להשגה כמו תקנים אידאליים.

* שהם מספקים בסיס מציאותי יותר לתיקצוב מזומנים, הערכת מלאי ותקציבים מחלקתיים.

תקני עבודה ישירה

תקני עבודה ישירה מורכבים משני מרכיבים: זמן תקני ותשלום תקני.

1. זמן תקני. הזמן התקני להפקת גבול תפוקה מבוסס על שעות סטנדרטיות. נעשה שימוש בחקר עבודה כדי לקבוע את תפוקת העבודה התקנית לעובד ממוצע העובד בקצב ממוצע. תפוקה ממוצעת זאת לשעת עבודה היא השעה התקנית הנותנת את תוכן העבודה של יחידת עלות המובעת כזמן תקני (שעות או דקות). במחלקות עם מספר מוצרים, כל היחידות מובעות במונחים של התשומה התקנית של שעות שהוקצו לייצור. כך הופכות השעות התקניות למכנה המשותף למדידת הנפח הכולל.

2. שכר תקני. מוצהר כשיעור השכר לשעה.

עלות העבודה ליחידה מחושבת על-ידי הכפלת הזמן התקני ליחידה בתעריף השכר התקני לשעה.

תקני חומרים ישירים

תקני חומרים ישירים נבנים על-ידי:

1. קביעת המחיר ליחידה של כל חומר או מרכיב בו נעשה שימוש בייצור המוצר;

2. חישוב השימוש התקני בכל אחד מחומרים או מרכיבים אלה בייצור יחידה אחת של המוצר;

3. הכפלת המחיר ליחידה בשימוש התקני להשגת עלות החומרים התקנית ליחידה.


 

 הרכב עלויות תקניות ליחידה

עלות היחידה התקנית היא עלות העבודה התקנית ליחידה ועוד עלות החומרים התקנית ליחידה. לזה מוסיפים את ההוצאות או התקורות המשתנות המוחזרות על בסיס כמו כך וכך לשעת עבודה. העלויות התקניות ועוד הוצאות משתנות תקניות נותנות את העלויות המשתנות הכוללות. כאשר מוסיפים את העלויות הקבועות, מושגת העלות הכוללת ליחידה.

תקורות

תקני תקורה נקבעים על בסיס אומדן רמות הפעילות בתקופה הבאה. הן מחולקות לחלק המשתנה ביחס לשינויים בתפוקה ולחלק הנשאר קבוע - מרכיב תקורה משתנה ומרכיב תקורה קבוע. התקורות מיושמות בשיעור תקני ליחידת תפוקה על בסיס העבודה הישירה או שעות המכונה או חומרים ישירים.


 

רגע של השראה
 

נטייה להשהות ולדחות דברים

הצלחה ונטייה לדחות דברים הם שני ניגודים.

אנו יודעים שזה נכון. כל אחד יודע שאין "לדחות למחר מה שניתן לעשות היום", אך עדיין מרביתנו נוהגים בדיוק להפך וחיים על פי סיסמת הדחייה: "לעולם אל תעשה היום מה שאתה יכול לדחות למחר".

אלה שנוהגים לדחות ולהשהות דברים משלמים מחיר יקר. חוק הסיבה והמסובב פועל כל העת. אנשים הדוחים למחר חיים בחרדה תמידית. בדרך כלל הם חשים עייפות. המשימה שלא הושלמה 'מנדנדת' להם. "אני יודע שאני חייב לעשות זאת, אני באמת רוצה לעשות זאת, אולם, טוב, אולי אעשה זאת מאוחר יותר". דחייה אינה חוסכת זמן או אנרגיה; היא מתישה אותך. זו תחושה של חוסר אונים ואי-נוחות.

כאשר אתה דוחה - אושר, הצלחה, הגשמה - לזמן בלתי מוגדר בעתיד, אתה נוטע בתוכך רגשות שליליים, ספק עצמי ואשלייה עצמית.

דחייה היא התנהגות של הרס עצמי. כמוה כהתמכרות למשקאות חריפים, לסמים או לעישון בשרשרת. איש לא עושה זאת כדי לחוש ברוגע, אלא כדי להשתחרר באופן זמני מחששות פנימיים עמוקים.

מהם אחדים מהחששות החזקים ביותר של מי שמשהה ודוחה?

1. פחד מפני כישלון. "אני באמת רוצה לעשות זאת, אך אני חושש שמא לא אצליח. לכן, אם אומר לעצמי שאעשה זאת מתי שהוא בעתיד, לא אצטרך להתייצב כעת בפני כישלון. אני מסוגל לשכנע את עצמי שאהיה הצלחה, אך אינני מוכן לה עדיין".

2. חשש מפני חוסר שלמות. "אני רוצה לעשות זאת באופן טוב במיוחד, אולם, אני חושש שזה לא יהיה מושלם. לכן, אם אדחה זאת עד לרגע האחרון, אוכל להצדיק עבודה מזורזת ובלתי מושלמת. אוכל להשתמש בתירוץ שזה הדבר הטוב ביותר שאוכל לעשות בזמן כה קצר".

3. חשש מפני נחיתות. "אני רוצה להיות הטוב ביותר, להיות טוב מכל היתר, אולם אני חושש שאינני טוב מספיק. לכן, אם לעולם לא אעשה דבר, אוכל למתוח ביקורת על אחרים שמנסים. אני יכול לומר לעצמי (ולכל אחד אחר) כי לו היה עלי לעשות ככה וככה, הייתי עושה זאת הרבה יותר טוב".

האם קיימת בך נטייה להשהות ולדחות דברים? לפניך 12 סימני אזהרה:

- הימנעות ממצבים קשים בעבודה, בתקווה שהם ישתנו אם תחכה מספיק זמן.

- דחיית עבודות שגרתיות או משימות פחותות ערך, כגון תגובה למכתבים, סידור תיקים, ארגון שולחן העבודה שלך.

- להישאר באותה עבודה או משרה זמן רב אחרי שהפסיקה להוות אתגר.

- לחשוש ממעבר לעיר אחרת. חשש משינוי או סיכון מכל סוג שהוא.

- נטייה תכופה לחלות או לסבול מתאונות קלות, כשאתה ניצב מול משימה קשה או בלתי- נעימה.

- דחיית משהו או עשיית דבר מה בצורה כה גרועה עד שבסופו של דבר מישהו אחר עושה זאת.

- הימנעות מעימות עם אחרים כאשר יש לך תלונה מוצדקת או אתה מגן על עניין צודק.

- האשמת כוחות חיצוניים בחוסר הצלחה ואושר הפוקדים אותך.

- גישה שלילית וביקורת כדי להתחמק מעשיית דברים.

- סירוב לעבור בדיקה רפואית כאשר אתה חושד שמשהו אינו כשורה. דחיית ייעוץ מקצועי שנועד לסייע לך להפסיק לשתות, להשתמש בסמים או לעשן.

- להשתמש בתירוץ "זה משעמם" כדי להימנע מהשתתפות מלאה בעבודתך.

- לתכנן אך לעולם לא לממש את יעדיך העיקריים בחיים.

 

 

 

               

Copyright © 2007 Meir Liraz. All Rights Reserved     האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול