האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול

   רעיונות ניהול, מנהל עסקים

תדמית עצמית

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

התדמית שאתה משדר לסביבה הינה אחד הגורמים על פיו אתה נשפט על ידי אנשים אחרים. הבוס שלך, עובדיך, הלקוחות, הספקים, חבריך לעבודה, עמיתיך בחברות אחרות, פקידי ממשל, כל אלה הם אנשים שיש להם השפעה על ההצלחה שלך וכולם מושפעים בהחלטותיהם לגביך מן התדמית שאתה משדר. בסביבה העיסקית תחרותית של ימינו אתה חייב להציג את עצמך ולשדר לסביבה מסר תדמיתי אשר יוביל אותך להצלחה ולהשגת היעדים המקצועיים והעיסקיים שלך.

כמה דוגמאות

יואל כעס. "אני תמיד נראה מסודר. אני נקי. אני מתקלח כל יום. אני דואג להסתפר. מה עוד הם רוצים?"

האדם שצעד הלוך ושוב במשרדו של יועץ התדמית באמת נראה מסודר. אולם הוא לא נראה כמו מנהל. החברה שלו שלחה אותו עם הוראות ליועץ התדמית להתאים את מראהו למה שהוא באמת - מנהל. יואל הגיע לפגישה כשהוא לבוש במעיל שלושת רבעי משובץ וחבוש בכובע בייסבול אמריקאי. החולצה שלו היתה חומה ועשויה מפוליאסטר, ומעוטרת בעניבה בצבע תכלת. על רגליו היו נעלי התעמלות מתוצרת "ריבוק".

אחר כך היה שמואל, טכנאי מעבדה שהשתתף בסדנה לשיפור התדמית. שמואל למד בשעות הערב כדי להפוך לכימאי וקיווה להתקדם במסגרת המעבדה הקטנה בה עבד. כיצד הוא התלבש? הוא תמיד לבש בגדים בצבע חאקי, החל מחולצתו עם הצוארון הפתוח וחגורתו הארוגה וכלה במכנסיו המגוהצים בקפידה עם פס חד מלפנים. הוא נע בדיוק מהיר ותספורתו היתה קצוצה כמו זו של חייל.

"התרגלתי למראה הזה בזמן ששרתתי בצבא," הוא הסביר. "זה עדיין נראה לי הגיוני. זה קל. כל חלקי הלבוש תמיד מתאימים."

כאשר נשאל מה כימאים אחרים נוהגים ללבוש, הוא אמר, "או, הם מתלבשים בפשטות, הם לובשים מכנסי קורדרוי וחולצות פלנל. השיער שלהם תמיד ארוך יותר משלי. לחלק מהם יש זקנים."

שמואל היה נבוך משום שהממונים עליו לא לקחו את השאיפות שלו ברצינות. נראה היה שהם חושבים שהוא יישאר טכנאי כל חייו.

דויד לעומת זאת, נהג ללבוש ג'קטים מסורתיים    וחולצות לבנות. הוא היה בן עשרים וחמש, ולא מכבר סיים את לימודי המוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב והתחיל את הקריירה שלו בחברת ביטוח גדולה. השעתיים שהוא בילה אצל יועץ התדמית היו מתנתה של אימו לסיום לימודיו אשר באופן מובן היתה מודאגת מחיבתו העזה לנעילת נעלי התעמלות עם הג'קט וההתעקשות שלו על הזקן הארוך והג'ינג'י שלו.

דויד הגיע לפגישה בחוסר רצון. "הג'קט, החולצה הלבנה - זה מה שאני מוכן להקריב מהאישיות שלי. אני מתכוון לזכות בקידום על סמך הכישורים שלי, לא בגלל שאני נראה כמו העתק של כל האחרים."

שלושת הגברים עשו כולם את אותה שגיאה בסיסית. לכולם היתה חסרה מה שניתן לכנות "שלמות תדמיתית". מרכיבי התדמית שלהם - הביגוד, האביזרים, התספורת, אופן הדיבור, הקול, שפת הגוף והנימוסים - היו בלתי עיקביים, בלתי תואמים זה לזה ולסביבה המקצועית בה הם ניסו להתקדם. הרושם הכולל היה של גברים שאינם יודעים היכן הם נמצאים או לאן הם רוצים להגיע. וכתוצאה מכך, גם האנשים האחרים לא ידעו זאת!

שלוש שאלות בסיסיות

גבר הרוצה לאמץ לעצמו תדמית הולמת יותר חייב למצוא את התשובות לשלוש שאלות בסיסיות - ולענות עליהן בכנות ובאוביקטיביות ככל שניתן.

שאלה מס' 1: האם פיתחתי תחושה ברורה של הסגנון האישי שלי בהתבסס על ניתוח עצמי כן ועכשווי?

לכל אחד יש תדמית, בין אם היא מתוכננת במודע או לא. בוא ונבחן את התדמית שאימצת לעצמך ומדוע.

הדרך בה אנשים נראים ומדברים מושפעת לעתים קרובות במידה רבה ממודל ההתנהגות והנסיונות של תקופת הילדות. הסטנדרטים והרעיונות של הוריך לגבי לבוש עשויים להשפיע עליך עד היום.

מנהל אחד סיפר שיש לו שש אחיות ואח אחד. כדי להקל על מיון הכביסה, אימו נהגה לקנות לו חולצות כחולות וחולצות צהובות לאחיו.

"עד היום אינני יכול ללבוש חולצות צהובות," הוא סיפר. "צהוב דוקא נראה טוב עלי, אולם אינני יכול להימלט מהתחושה שאני לובש את החולצות של אחי."

מנהל אחר נזכר שאביו נהג לומר לו לא למשוך תשומת לב לעצמו. אל לו להתבלט ולהתנהג או להראות כאילו הוא "טוב יותר" ממישהו אחר. לימדו אותו להיות ולהיראות כמו "בחור רגיל." היום, יש לו בעיה רצינית בפיתוח כישורי המנהיגות הדרושים לשם התקדמות בחברה, ובבחירת בגדים אשר יטפחו את התדמית המצליחה של אדם הנמצא בדרגה אחת גבוה יותר.

יתכן ותמיד התלבשת בבגדים מקובלים. או שאולי משפחתך שללה תשומת לב להופעה חיצונית משום שזה נחשב לבלתי גברי ורכרוכי. אם למשפחתך לא היו אמצעים רבים, אולי עודדו אותך "ללבוש את הבגד עד הסוף", אפילו אם שני אחיך הגדולים לבשו אותו לפניך.

מנהל אחד נהג ללבוש אותו מעיל כבר עשר שנים. סגנון המעיל היה מיושן, הצבע שלו לא התאים לגווניו של האדם והוא לא היה מונח עליו היטב משום שלאחרונה הוא הוריד הרבה ממשקלו. "אני יודע שאני צריך לזרוק את המעיל הזה," הוא אמר, "אבל צריך להכריח אותי לעשות את זה. אני לא מסוגל לזרוק אותו משום שזהו מעיל טוב. אפשר ללבוש אותו לפחות עוד חמש שנים."

שקול גם את הגישה של משפחתך למשקל הגוף. יש משפחות המקנות חשיבות למימדים גדולים ומתייחסות לכך לא רק כאל סימן לבריאות טובה אלא גם לתכונות אישיות כמו אמינות, כוח ויציבות. הן מתייחסות לאנשים רזים כאל בלתי אמינים, שטחיים וחלשים. אם זה המקרה, אתה עשוי להכשיל באופן בלתי מודע את מאמציך לרזות.

אופן הדיבור וצליל הקול הם מרכיבי תדמית אחרים העשויים להיות מעוגנים בילדות. יתכן ואמצעי התקשורת הראשוני במשפחתך היה צעקות ו"מלחמה על זכות הדיבור", עובדה העשויה להסביר מדוע כיום אנשים אומרים לך שאתה מדבר בקול רם מדי או מאשימים אותך ברעשנות וקולניות. מצד שני, יכול להיות שהמשפחה שלך התמחתה בדממה ונסיגה ואותך חינכו בדבקות לא להרים את קולך לעולם. יכול להיות גם שמנעו ממך להתווכח. "אמי שיננה לי תמיד ש'שתיקה שווה זהב'" סיפר איש עסקים אחד. "עכשיו יש לי באמת בעיות להציג את עמדתי בדיון, במיוחד בוויכוח מקצועי לוהט."

לסיכום, כאשר התבגרת, האם עודדו אותך להביע את רעיונותיך על נושאים שנויים במחלוקת או האם אמרו לך שזה לא בסדר?

בנוסף להשפעות משפחתיות מתקופת הילדות, אנו מונעים לעתים קרובות לאורך תקופת ההתבגרות על ידי הערות ודיעות של חברינו.

מנהל אחד לא חש בנוח עם עניבות צבעוניות אבל נהג ללבוש כאלו באופן קבוע. מדוע? משום שעשר שנים קודם לכן, השותף לחדרו באוניברסיטה אמר לו שהוא נראה חדגוני וצריך להכניס קצת צבע לבגדיו.

אלה הם כמה מהגורמים העשויים לתרום לתדמית שפיתחת במשך השנים, תדמית שאולי זקוקה עכשיו לעידכון. אחד הדברים שעליך להמשיך ולהעריך הוא האם התדמית שלך היא בת זמננו ומייצגת אותך ואת חייך כפי שהם היום. יכול להיות שאתה ממשיך להתלבש, לדבר ולהתנהג כפי שעשית לפני שנים למרות שהנסיבות השתנו באופן דרמתי מאז. אם זה המקרה, האם אינך חושב שהגיע הזמן לשינוי?

גם ההווה יכול להשפיע על התדמית שלך באופן שלילי, כמו השפעות מהעבר. לעתים קרובות אתה שומע אנשים מתבטאים בנוסח: "אשתי חושבת שאני נראה בסדר," או, "החברה שלי אוהבת את האפטר שייב הזה," או, "בתי אומרת שהחנויות מלאות בבגדי גברים בצבעי פסטל. היא אמרה לי 'לך תקנה לעצמך כמה בגדים כאלה, אבא." מוסר ההשכל: אל תיתן לדיעותיהן של נשים להשפיע אוטומטית על התדמית שלך. זה בסדר אם אתה רוצה להשביע את רצונה של בת זוגך, אבל לא עד לנקודה בה הרעיונות שלהן לגבי המראה שלך מונעים ממך לגלות את התדמית הטובה ביותר שלך.

לפני שתאמץ תדמית חדשה, עליך להיפטר מההשפעות הכובלות האלו ולהעריך מחדש את עצמך באופן כן. התבונן בעצמך היטב. נתח בקפידה את הנקודות החלשות והחזקות שלך. שים לב במיוחד כאשר אתה מנתח את המגרעות שלך.

ישנם גברים המנסים להסוות פגמים המסבירים: "אני מגדל זקן כדי להסתיר סנטר לא יפה"; "האוזנים שלי בולטות ולכן אני מגדל את פאות הלחיים"; "אני כל כך גדול עד שאם אעמוד זקוף אני אפחיד את האנשים."

בנסיון לפצות את עצמם על מה שהם מחשיבים כמגרעותיהם, גברים אלה יצרו בעיות עוד יותר מורכבות. הגבר המזוקן שאף להתקדם בתחום הבנקאות. הוא היה בטוח שהסנטר הלא יפה שלו ימנע ממנו להשיג את המטרה הזאת. תחת זאת, הזקן שלו לא התאים לסביבת העבודה שלו. הגבר עם פאות הלחיים העבותות לא היה מודע לכך שהן מעניקות לו תדמית של אדם במעמד סוציו אקונומי נמוך יותר מהמעמד אליו השתייך באמת. הגבר שחשש להפחיד אנשים במידותיו הגדולות, נראה עייף, עצלן ומרושל עקב נסיונותיו להראות קטן יותר.

כאשר אתה מגבש את תדמיתך - האדם שאתה רוצה להיות - עליך לוודא שהתדמית תצמח מתוך האדם שהינך באמת. התדמית שלך לא תעבוד אם לא תחוש בה בנוח. אל תנסה להראות ולהתנהג כמו איש יערות אם הדברים החביבים עליך הם ישיבה ליד האח, קריאת ספרי שירה ולגימת כוס שרי. אל תנסה להראות מתוחכם ועירוני אם עמוק בליבך נשארת קיבוצניק.

שאלה מס' 2: האם כל רכיבי התדמית שלי משתלבים זה בזה?

לעתים קרובות, גבר מצליח הוא אדם משולב היטב אשר מראהו והתנהגותו יוצרים תדמית ציבורית עיקבית ואמינה. הוא ישות שלמה, לא אוסף של חלקים נפרדים. הופעתו החיצונית, אופן הדיבור שלו ונימוסיו, משלימים זה את זה ומשקפים את הטוב ביותר שבו.

למרבה הצער, יותר מדי תדמיות של גברים משדרות מסרים מנוגדים ומבלבלות את האנשים במקום למשוך אותם ולהשפיע עליהם. אתה רואה לפעמים גברים שלבשו תדמית כמעט מושלמת - אבל התדמית הזאת נהרסה לחלוטין בגלל פרט אחד בלתי תואם. להלן כמה מ"הורסי התדמית" המובהקים ביותר:

* מנהלים הלבושים ללא פגם חושפים קרסוליים ערומים מתחת לגרביים קצרות מדי בעת ישיבה עיסקית חשובה.

* חליפה עיסקית משולבת עם נעלי התעמלות או נעלים קלות אחרות.

* קול דק היוצא מגרונו של אדם שנראה כמו ארנולד שוורצנגר; או להיפך, קול בריטון מתורבת היוצא מאדם הנראה כמו זמר שירי עם.

* תסרוקות וזקנים אקזוטיים ומוגזמים על גברים שאינם חברי להקת רוק - או שחקני אופי המתמחים בתפקידי מטורפים.

* יציבה שמוטה וגרירת רגלים אצל מנהל מקצועי ויעיל.

* נעלי התעמלות בכל ארוע - גם בנשפים המחייבים הופעה בחליפה ועניבה. (הווארד יוז, המיליארדר האמריקאי התמהוני נהג להתלבש כך).

אצל חלק מהגברים הבעיה טמונה לא רק בפרט אחד אלא בתחום שלם של המראה החיצוני. מנהלת כח אדם בחברה גדולה סיפרה כי שלחה מועמד לעבודה בעל תואר שני במינהל עסקים, לראיון אצל אחד המנהלים הבכירים בחברה וקיבלה את התגובה הבאה מהמראיין: "האיש הצעיר ששלחת אלי מצא חן בעיני. הוא דיבר יפה והיה לו רקע טוב, אבל הוא פשוט לא נראה מספיק מסודר. הכפתור העליון בחולצתו היה פתוח מתחת לעניבה, חולצתו היתה מקומטת, השיער שלו קצת פרוע, ונעליו לא היו מצוחצחות. הוא נראה כאילו קם זה עתה מהמיטה."

הגזמה? אולי. אבל אין צורך להוסיף שהאדם הזה לא זכה במשרה. במקרה שלו, צבעי הבגדים שלבש היו בסדר וגם הבגדים הלמו את הארוע. הוא פשוט לא היה מטופח מספיק. לחילופין, אדם יכול להיות לבוש ללא רבב אבל בגדיו אינם מתאימים זה לזה, עשויים מבדים זולים והתאמת הצבעים גרועה.

העדר עיקביות בתדמית מבלבל את האנשים. קח למשל את דני אשר סיפר לבוס שלו שלא אכפת לו לנסוע לחיפה כדי לשאת הרצאה בנושא מכירות ולדחות לשם כך את חופשתו. כאשר הוא אמר זאת, הוא נאנח עמוקות וגופו התדלדל קדימה. האם אתה חושב שהבוס קיבל את מה שהוא אמר כהבעת תחושות אמיתית, או שפט את דבריו על סמך התנהגותו של דני?

או קח למשל את דורון המתלבש היטב בחליפה ועניבה ועם זאת משתמש בשפה גסה כדי להיות "אחד מהחבר'ה." ואיתן, אשר סיפר לידידתו מתקופת האוניברסיטה כי הוא מוכן להקשיב לרעיונות שלה בראש פתוח למרות שהן עומדות בסתירה לשלו, ותוך שהוא אומר זאת, שילב את זרועותיו לרוחב חזהו וצמצם את עיניו. הוא אמר דבר אחד, אבל שפת הגוף שלו הצביעה על ההיפך.

שאלה מס' 3: האם התדמית שלי תואמת את הסביבה שלי?

לאחר שהגדרת את התדמית שהיית רוצה להציג לעולם, ושמת לב לפרטי ההופעה וההתנהגות הנוגדים או מכשילים את התדמית הזאת, הצעד הבא שלך הוא להחליט מהי התדמית המתאימה לתפקיד שיש לך בחיים. כאשר אתה נמצא בסביבה מקצועית, האם יש לך תדמית מקצועית? בסביבה חברתית, האם יש לך את התדמית החברתית המתאימה?

חשוב על התדמית שלך כדרך ליצירת תקשורת. בעזרת התדמית, אתה רוצה להעביר מסר אשר יעורר תגובה חיובית אצל אחרים. בעבודה אתה רוצה להעביר תכונות כמו מחויבות, נאמנות, יציבות ואינטליגנציה. כדי לעשות זאת, לעולם אינך צריך ללבוש בגדים זולים ויומיומיים מאד, או בגדים צעקניים. עליך להראות כאילו אתה יכול להיפגש עם מנהלים אחרים ולא להראות כאילו אינך מתאים למצב, ולא ליצור מבוכה עקב הופעתך, התנהגותך או אופן הדיבור שלך.

מנהל אחד סיפר שאחד מעובדיו מתלבש באופן כל כך כלאחר יד עד שהוא נראה כאילו הוא בדרך למשחק כדורגל, לא לעבודה רצינית. "כיצד אני יכול לתת בו אמון," הוא שאל, "חוץ מאשר אם הוא יתחיל להראות כאילו הוא הולך לעבוד ברצינות?" מנהל אחר אמר, "אחד האנשים במשרדי נוהג להתקשט בטבעות גדולות וצעקניות ובבגדים מוזרים. הוא עובד טוב והייתי רוצה לקדם אותו, אבל אני יודע שאם אשלח אותו לייצג אותי, הוא יידחה על הסף."

לעתים קרובות גברים אינם מבינים שאפשר ללמוד את מראה המנהיגות, הסמכות והכוח ולהשתמש בידע זה כאחד הכישורים בקריירה. זהו אחד ממרכיבי הקריירה הנמצא לחלוטין בשליטתך, ועם זאת כל כך הרבה גברים ממעיטים בערכו. הם מתלבשים בדרכים המשדרות את הערכים, הגישות והתפקידים הלא נכונים. להלן כמה מהסטריאוטיפים המובהקים ביותר והמסר שהתדמית שלהם מעבירה.

הסטודנט

גבר זה לומד עדיין באוניברסיטה. הוא נוהג ללבוש מעיל "דובון" צבאי ומכנסי ג'ינס ופוסע בצעד מתנדנד בנעלי התעמלות. הוא יכול להיות בן עשרים ושלוש או בן חמישים. לעתים קרובות הוא רואה בקלות את התשובות לבעיות מורכבות אבל מגיב להן במבט פעור עיניים. המסר שאחרים רואים: "אולי אני מבריק, אבל אני צריך עוד לגדול קצת לפני שאוכל לקחת על עצמי אחריות."

הדוגמן

גבר זה יודע מה הולך. הוא מביא עימו למשרד את הענין שלו במראה חיצוני, אופנה ושגעונות. הוא יכול להרים גבה לפעמים - וגם עושה זאת. הוא אוהב כפתורי חפתים. הוא מתלבש על פי הצעקה האחרונה, ולא חשוב אם זה מגפי בוקרים, שעוני חלל או ז'קט במשבצות ורודות. המסר שאחרים רואים: "אני משנה את דעתי לעתים קרובות. אינכם יכולים להסתמך על היציבות שלי."

המיושן

גבר זה מקדיש זמן רב לתהיות מדוע לעולם אינו זוכה לקידום. הוא אינו יודע כיצד להתנהג עם נשים העובדות איתו, מסיט את מבטו, מחייך ומתייחס אליהן באופן מתנשא. הוא שמן מדי ונראה משעמם ועייף. בגדיו ומסגרת המשקפיים שלו מיושנים. המסר שאחרים רואים: "אינני פתוח לשינויים ואין לי רעיונות חדשים."

הלא מסודר

גברים שנראה שלא אכפת להם מהופעתם החיצונית שייכים לקבוצה זאת. לעתים קרובות מצבם הגופני אינו טוב, הם נעים בסירבול ובגוף שמוט. למרות שהם מוכשרים, הם מציגים את עצמם באור שלילי. הבגדים שלהם מוזרים ומקומטים. החולצות שלהם מקומטות ונעליהם אינן מצוחצחות. הם לא מלוכלכים, אבל אינם נראים נקיים. יותר מדי זמן עבר מאז החפיפה האחרונה. המסר שאחרים רואים: "לא אכפת לי מעצמי או כיצד אני נראה, מדוע צריך להיות לי אכפת מעבודתי?"

אין הרבה גברים המשתייכים לקבוצות שתיארנו, אבל אם אתה מזהה חלק מהם בעצמך, הישמר. התדמית שאתה מקרין עשויה למנוע ממך להתקדם.

לכל מקצוע יש תדמית ברורה או עיסקית. מעורך דין למשל, מצפים להתלבש ולשאת את עצמו בדרך מסוימת, בעוד שמאדם העוסק בפרסום או בתחום אמנותי מצפים להראות ולהתנהג בדרך שונה.

סיפורי הצלחה של שינויי תדמית

יואל הוא דוגמה לגבר אשר התגבר על בעיות ההופעה החיצונית שלו ופיתח תדמית אפקטיבית ומקצועית. אתם פגשתם את יואל בתחילת הפרק הזה. זה אותו אדם שאמר שלעולם לא ייראה כמו מנהל.

יואל עזב את החברה בה עבד והפך ליועץ עצמאי ומצליח. יום אחד הוא סר לביקור בחברה הקודמת בה עבד כדי להגיש הצעה למכרז ייעוץ. הוא הגיע כשהוא לבוש בחליפה כהה שמרנית ויקרה, חולצה לבנה ועניבה בצבע יין עם הדפס קטן. הוא נעל נעליים מעוטרות בעידון וגרביים שחורות והחזיק בידו תיק מסמכים מעור חום. הוא השאיר את כובע הבייסבול שלו בבית. הוא היה גאה באופן בו נראה ובהישגיו. הוא נכנס למשרד בבטחון מחודש.

"לא יכולתי להאמין להבדל בו התייחסו אלי כל האנשים במשרד," הוא סיפר לאחר מכן. "לא היה לי מושג איזו תדמית שלילית היתה לי לפני כן."

שמואל, טכנאי המעבדה, ודויד, איש הביטוח, אימצו גם הם תדמיות חדשות. שמואל הבין בסופו של דבר שאנשים מתייחסים לאנשים הלבושים בבגדי חאקי כאל אנשי צבא, שליחים, עובדים בתחנת דלק או שרתים. הוא ראה שאם הוא רוצה להיות כימאי לאחר שיסיים את לימודיו, כדאי שיתחיל להראות כמו האנשים עימם יעבוד. "להראות כאילו אתה שייך," הוא שינן לעצמו, "לא כמו זר." הוא הניח לשערו לצמוח מעט והתחיל ללבוש מכנסי קורדרוי וחולצות פלנל. לפעמים הוא לובש ז'קט ספורטיבי ומכנסיים בצבע תואם.

דויד הבין עד מהרה שהופעתו החיצונית אינה צריכה להעביר מסר פוליטי וכי הוא יכול לשמור על זהותו גם ללא נעלי התעמלות וזקן. הוא החליט שזה יותר אפקטיבי להשתמש בהופעתו החיצונית כתמיכה שקטה ומכובדת בכישוריו האישיים והמקצועיים החזקים. "אם דעתם של האנשים אינה מוסחת מאופן הלבוש שלי, הם מוכנים יותר לתת בי אמון ולהקשיב לי," הוא אמר.

בעולמנו העסוק, דעתם של אנשים מוסחת פעמים רבות במידה כזאת שהם אינם יכולים לחכות עד שהרושם החיצוני הראשון יופרך. באופן טבעי, כולנו רוצים שישפטו אותנו על סמך יכולתנו ויתרונותינו, אישיותנו והגרעין האמיתי שבתוכנו. אולם המציאות היא שאנו נשפטים ראשית כל על פי התדמית שאנו מציגים. לעתים קרובות אין לנו סיכוי נוסף. עובדה זאת נכונה בראיון לעבודה, בפגישת מכירה, בוועידה מקצועית - בכל מצב בו אנו פוגשים אנשים במטרה להשיג יעד מסוים.

 

רגע של השראה
 

להצטרף למין האנושי

אנשים צריכים עדיין ללמוד כי אדם השקוע בעצמו בלבד משול לעסק מפסיד. מדוע?

זאת מכיוון שאחת מעובדות החיים שאנו מגלים בסופו של דבר היא שאנו, כפרטים, איננו חשובים. אדם המתעניין בעצמו בלבד מכניס עצמו למעצר מבודד. רק כאשר אנו מתעניינים באחרים, מעריכים את שמחתם ואת צערם ומבינים את רגשותיהם, רק אז נופלים הסורגים מעל קירות בית הסוהר שלנו והשמש חודרת לחיינו. כאשר אנחנו מתעניינים באחרים, אזי אנו מצטרפים באמת ובתמים למין האנושי.

* * *

הרצון לזכות בהכרה, להיות חשוב אינו דבר שטחי. זהו אחד הדחפים האנושיים הבסיסיים... דחף זה גרם להתנגשות ולקידמה. הוא גרם למלחמות. הוא גרם לבני-אדם לחתור קדימה להישגים אישיים. הוא בנה את הציויליזציה שלנו ואת הקידמה הכלכלית שלנו. זהו דחף המצוי בתוכנו - ואצל אנשים אחרים. עלינו להתמודד איתו, להסתגל אליו או לחתור ולשלוט בו.

ק.ס. אינגרם

 

 

 

               

Copyright © 2007 Meir Liraz. All Rights Reserved     האנציקלופדיה לטכניקות ורעיונות בניהול